החטיפה

שירה

סיפור ההצעה המשוגעת שלנו:
אחרי 5 שנים של קשר, בן-זוגי היצירתי החליט שההצעה חייבת להיות משהו ממש ממש מפתיע. הכל התחיל כשהלכתי עם חברה לתומי ברחוב ופתאום מישהו כיסה את הפנים שלי בשק ואזק לי את הידיים והרגליים באזיקונים. הכניסו אותי לרכב, דיברו תוך כדי בטלפון בערבית ואמרו לי לשבת בשקט. אחרי בערך 40 דק נסיעה, הורידו אותי מהאוטו והובילו אותי בפנים מכוסות וידיים קשורות.
אחרי כמה דקות הליכה, הורידו לי את השק מהפנים וגיליתי שאני עומדת על צוק, מולי ראיתי את הים ולפניו כתובת אש גדולה של 'התנשאי לי' הבחור כרע ברך עם כל השביל והפרחים והחגיגיות… החברים החוטפים יצאו מהמחבוא, חיבוקים נישוקים התרגשויות.
אבל כעבור כמה דקות, החברים הופצצו בטלפונים והתלחששו בצד… הסתבר שהחברה לא אמרה לאנשים שהיו ברחוב שזה מתוכנן והם דיווחו למשטרה. הגאונים גם נהגו עם כובעי גרב על הפנים מה שעורר חשד קל בקרב שכניהם הנהגים….
מפה לשם מסוקים הוקפצו לאוויר לאתר את החטופה ומחסומים הועמדו בדרכים.
קיפלנו מהר הכל והלכנו להראות לשוטרים שאני חיה ונושמת. קיבלנו מהם על הראש ומשם בן-זוגי לקח אותי לצימר אגדי על הים עם ארוחת ערב ובגדים שהוא הביא לי מראש.
למחרת גילינו שכתבו על המקרה שלנו בעיתון (טוב,עם כמה שינויים…)
אחרי 3 שנים, החבר החוטף הגאון שנהג עם כובע גרב בשעות אחהצ עמוסות פקקים, סיים קורס טייס והפך לטייס מסוקים בעצמו. טוב… אולי סוג של כיפרנו על הטרחה 

**הבהרות**
* לא, לא שילמנו על זה קנס.
* כן, אנחנו יודעים עד כמה זה חסר אחריות. לא, לא היינו עושים את זה שוב ולא, אנחנו לא גאים בזה שבזבזנו כספי מדינה וכו אבל אם כבר קרה אז בואו נצחק על זה.
* לא, לא חטפתי התקף לב כשחטפו אותי כי הבנתי מתוך כל מיני פרטים קטנים שאין מצב שזה אמיתי. (כמו למשל חוטפים שבאמצע אמצע הדרך עוצרים, יורדים וכשחוזרים אני שומעת רעש של חטיפים נבלסים )